my sugar paper

יום שבת, 9 באוקטובר 2010

נעלולים

אני חייבת לגלות לכם סוד - יש לי חולשה, חולשה לנעליים!!!
לא מדובר ברכישות אין סופיות של נעליים אלא בצורך להכין מדי פעם נעליים מהחומרים שאני אוהבת ליצור - בצק סוכר ונייר.

וכיוון שגיליתי את הסוד, אני חייבת להראות לכם גם את התוצאות:

זאת הנעל האלגנטית שהכנתי מנייר

מבט מקרוב על הפרח

את הנעל הכנתי לפי תבנית . ההכנה מאוד פשוטה: מדפיסים את התבנית על גבי הדף המדוגם או גוזרים את התבנית לפי קווי המיתר, מעתיקים את התבנית לדף המדוגם. מקלפים לפי הסימונים בתבנית ומדביקים. אח"כ מקשטים.

אתם בוודאי שואלים מה אפשר לעשות עם הנעל המשגעת הזאת. נכון?

הנעל יכולה לשמש כקישוט.

הנעל יכולה לשמש כקופסת אריזה בתוכה אפשר לשים שוקולד ארוך וצר כמו פסק זמן, אח"כ עוטפים אותה בנייר שקוף והאריזה מוכנה.

עכשיו מגיע תורה של הנעל האלגנטית שהכנתי מבצק סוכר (כמוכן שלכבוד הארוע הכנתי גם עוגה קטנה בצורת תיק וגם כמה ורדים לקישוט):

למי שרוצה יכול לפסל נעלי קרוקס לתינוק לפי התבנית שנמצאת באתר של cake central

ואם בא לכם אפשר להכין את הנעלי תינוק האלה מבצק סוכר או מנייר

לפניכם התבנית (התבנית לקוחה מהאינטרנט מאתר שכרגע לא פעיל)

עכשיו תורכם ליצור

יום שישי, 8 באוקטובר 2010

טיול מעורר השראה

כמו שסיפר בפוסט שכתבתי על תמונות מעוררות תיאבון בעלי ואני נוהגים מדי פעם למצוא סידור מתאים לילדים ולעשות לנו "יום כייף": בוחרים יעד לטייל, לוקחים מצלמה, עולים לאוטו ונוסעים.

במהלך חול המועד בסוכות, מצאנו את הסידור האולטימטיבי: הילדים בגן, בעלי ואני הינו בחופשה מרוכזת ומה שנשאר היה לבחור יעד. הפעם בחרנו ביעד מושלם לחובבת סקראפ כמוני או למי שרוצה לעשות טיול רגלי מעורר השראה - המושבה זכרון יעקב. ליתר דיוק, טיול רגלי ברחוב המייסדים:

כבר כשירדנו מהאוטו והתחלנו לצעוד ברחוב, אפשר היה להרגיש באווירה הקסומה, ברוגע ובשלווה שיש במקום הזה. רק להסתכל על בתים המיוחדים שיש ברחוב הזה ופשוט שולפים מצלמה ומצלמים ברצף. לאורך הרחוב יש המון חנויות שמוכרות מבחר עצום ויפהפיה של בגדים, תכשיטים, דברי קישוט לבית ולמי שעולם הסקראפ מדבר אליו, אפשר היה להגיד שהטיול ברחוב הזה פשוט "תפור עליו".

בין כל החנויות, מצאנו עם בעלי את הבית של תמנה ויזהר נוימן שיש להם מפעל ביתי להכנת נייר בשם תות נייר . מעבר לאפשרות לקנות נייר ותמונות וקישוטים העשויום מנייר, פרי יצירתה של תמנה, מועברות שם סדנאות להכנת נייר.
אישית, נכנסתי לחנות הקטנה שלהם והתקשתי לבחור את הנייר שרציתי לקנות.

אחרי שקניתי קצת נייר, המשכנו לטייל עם בעלי ברחוב המקסים ונכנסנו לחצרות שיש משני צידי הרחוב שבכל אחת מהן מסתתרת פינת חמד וחנויות מדהימות:

הנה מבחר תמונות מהחצרות שיש משני צדי הרחוב:

ועכשיו שהחגים מאחורינו, אנחנו מחפשים אחרי היעד הבא (פרטים כמובן יפורסמו בקרוב)

יום שלישי, 5 באוקטובר 2010

הפתעה!!!

בסוף השבוע הקרוב, בעלי מסיים לעבוד במקום העבודה הנוכחי אחרי 14.5 שנים. כיוון שהוא עובר לתפקיד מאוד מתאגר במקום חדש, רציתי להכין לו משהו ממני לכבוד האירוע.
לכן, ניצלתי את המפגש" Scrap cafe" האחרון שאליס מ- my punch ארגנה, והכנתי לו מתנה קטנה: קופסה לפתקים וכרטיסי ביקור "Stationery Box " לפי ההדרכה שהופיעה בבלוג splitcoaststampers .

בגלל שמדובר בקופסה המיועדת לגבר, השתדלתי שהקופסה תהיה די שמנרית ולא הוספתי יותר מדי קישוטים.

ככה נראית הקופסה כשהיא סגורה

ולאחר שפותחים אותה היא נראית כך

למעשה, בקופסה יש מקום להכניס דפים גדולים (בכיס האחורי) ועוד פתקים קטנים (שני הכיסים הקדמיים), בתחתית הכנתי לו פנקס קטן וגם כיס בו ניתן לשמור כרטיסי ביקור.

כשהגעתי הביתה ונתתי לבעלי את המתנה שהכנתי עבורו הוא כל כך התלהב שלקח את הקופסה לחמותי והשוויץ בכל הזדמנות.

אחרי שראיתי שהתגובות היו מאוד נלהבות, החלטתי להכין קוספה כזו גם לחברה שחגגה יום הולדת. לפניכם הגרסה הנשית של הקופסה:

ככה היא נראה כשהיא סגורה

ככה היא נראת כשהיא פתוחה

מבט מקרוב לפנקס ולכיס לכרטיסי ביקור

ואחרי שאהבתי את התוצאות הכנתי גם קופסת ממו לפי ההדרכה שמופיעה בבלוג מגלה את הסקראפוהולית שבי...

ועכשיו, תורכם לקחת את החומרים והלתחיל ליצור !!!

יום שני, 4 באוקטובר 2010

תמונות מעוררות תיאבון

מדי פעם, כשמוצאים סידור מתאים לילדים ומתאפשר, בעלי ואני עולים לאוטו מצוידים במצלמה והרבה מצב רוח ועושים לנו "יום כייף" (למעשה מדובר בכמה שעות אבל מבחינתנו זה יום כייף).

בחודש יולי, בחרנו את אחד מימי השישי שהילדים נמצאים בגן (כמה נוח!!) ויצאנו לטיול רגלי קצרצר לאורך רחוב שינקין ונחלת בניימין שבתל אביב.
המסלול היה די פשוט: הליכה קצרה בשדרות רוטשילד. ברחוב שינקין פונים ימינה לכיוון אלנבי ומשם, חוצים את הכביש לכיוון נחלת בנימין.
בדרך כלל, כשהולכים ברחוב שינקין רואים כל מיני טיפוסים מיוחדים שמנסים למשוך את תשומת לבם של הסובבים, אבל הפעם, תפס אותנו משהו אחר.

בהתחלה ראינו חנות שמכרה קישוטים לבית ובגדי מעצבים. משום מה בחלון הראווה לא הוצג שום פריט למעט כיסא.
כיוון שכדי להיכנס לחנות צריך לעלות כמה מדרגות, בכניסה לחנות יש מרפסת קטנה . בעלי, שהוא צלם של המשפחה, ראה שבזווית מסוימת, אפשר לצלם תמונה יפה מאוד שיכולה לשמש מקור השראה לכרטיס ברכה. לפניכם התוצאות:

בדרכנו לרחוב אלנבי, ראינו עוד דבר שתפס אותנו. רק להיסתכל על הדבר היפהפיה הזה ובלוטות הרוק מתחילות לעבוד במרץ. נכון שגם אתם רוצים לטעום ממנו? נכון שזה נראה כמו הקינוח הכי המושלם שיש ?

אז זהו שלא - באותו שבוע שטיילנו חגגו את טו' באב והתמונה צולמה בחלון הראווה של החנות "סבון של פעם"

כשהגענו לנחלת בנימין, בעלי מצא דוכן מקסים, של יוצרת מוכשרת מאוד בשם keiko shakedy שמכינה מיניטורות של קינוחים מפימו. למיניטורות שלה היא קוראת Tiny Sweets. העבודות שלה כל כך מוצלחות שפשוט הבטן מתחילה לקרקר אחרי שמסתכלים בעבודות שלה ולראיה הנה כמה תמונות:

ואחרי התלבטות לא קטנה, בעלי קנה לי את ה"ממתקים" האלה:

בפעם הבאה, אני אספר לכם על היום כייף שעשינו עם בעלי בזכרון יעקוב, בנתיים הצצה קטנה לפוסט שאפרסם בנושא:

יום חמישי, 30 בספטמבר 2010

לכבוד השנה החדשה

לכבוד השנה החדשה הכנתי מבחר של כרטיסי ברכה וכמובן לא שכחתי להכין לוח שנה לבעלי היקר.

את כרטיס הברכה להורים שלי הכנתי לפי ההדרכה mariposa-magic המופיעה בבלוג littlegreenbox.wordpress. לפניכם התוצאה:

לאחותי הגדולה, הכנתי כרטיס מפל לפי ההדרכה המצולמת המופיעה ב-YouTube:

לבקשת הגננת של הילדה שלי (מעיין), הכנתי כרטיס ברכה, שניתן לה בטקס חגיגי שהגננת הכינה לכל ילדי הגן:

לבעלי המקסים הכנתי לוח שנה. ככה נראה אחד מדפי לוח השנה:

לחמותי הכנתי כרטיס עם דליה מקסימה לפי ההדרכה המופיעה בבלוג ideas for scrapbookers

למי שרוצה להכין את הדליה, צילמתי את כל שלבי ההכנה. מוכנים?

חומרים:
דף מדוגם 30X30 (במקרה שלי החלטתי להכין את הדליה מדף חלק בצבע ורוד עתיק)
דבק נוזלי
מספריים
משטח מתרפא
קישוט קטן שמדביקים במרכז הפרח

שלב ראשון:
מדפיסים את תבנית של הפרח וגוזרים את התבנית על מנת שניתן יהיה להעתיק אותה לדף שבחרנו.

שלב 2:

מעתיקים את התבנית לנייר שבחרנו ולאחר מכן גוזרים.

מומלץ להעתיק את עלי הכותרת לפי הכמויות שלהלן (הכמות שאני מציינת היא הכמות מומלצת והיא תלויה בצפיפות בה מדביקים את עלי הכותרת, ייתכן ותצטרכו פחות עלי כותרת מאלה שרשמתי):

עלה כותרת מס' 2: יש להעתיק 18 פעמים

עלה כותרת מס' 3: יש להעתיק 16 פעמים

עלה כותרת מס' 4: יש להעתיק 14 פעמים

שלב 3:
מדביקים את עלי כותרת מס' 2 מסביב לעגול שמשמש כבסיס לפרח.
על מנת להדביק את עלי הכותרת יש למרוח תחילה שכבה של דבק נוזלי בחלק התחתון של העלה ולאחר מכה לקפל פנימה את שני צידי העלה:

ככה זה נראה לאחר הדבקת כל עלי הכותרת מס' 2 מסביב לעיגול

שלב 4:
מדביקים את עלי כותרת מס' 3 ומס' 4 באותו אופן שבו הדבקנו את עלי הכותרת מס' 2.

שלב 5:
גוזרים עיגול ומדביקים במרכז הפרח.
אופציונאלי:במקום העיגול, אפשר לשים כל קישוט שרוצים ושמתאים להכניס במרכז הפרח.

הפרח מוכן!!!

יום שלישי, 28 בספטמבר 2010

איו, אין, אין חגיגה !!! בלי, בלי, בלי, בלי עוגה !!!!

את הרומן שלי עם הפיסול בבצק סוכר התחיל לפני כשלוש וחצים שנים, כאשר אחת הבנות במקום בו עבדתי אז הביאה תמונות מסדנת פיסול בבצק סוכר שעברה.
היא סיפרה בהתלהבות על הסדנא. העוגה שלה הייתה כל כך חמודה שגם אני רציתי.

כהרגלי, התחלתי לשוטט באינטרנט במטרה למצוא סדנא בסיסית בה אוכל ללמוד גם אני לפסל דמויות מבצק סוכר, הבת שלי הייתה בת שנה פלוס ורציתי להיות מוכנה לקראת היום הולדת שלה.

כשחיפשתי מידע נתקלתי באתר של טל צפריר: טלטלים. העוגות של טל הקסימו אותי (טל היא אחת מהיוצרות המובילות בתחום בארץ, היא זכתה בכמה פרסים בחול, פרסמה ספר וחוברות הדרכה בתחום).
כשחיפשתי את מועדי הסדנאות הקרובים ראיתי שהסטודיו של טל נמצא בנשר אבל ניתן להגיע גם לסדנאות ברעננה (דבר שמאוד שימח אותי כיוון שאני גרה בפתח תקווה).

את הסדנא הראשונה שלי עברתי אצל אודליה, שעובדת עם טל וגם היא מוכשרת מאוד.
הסדנא הייתה מקסימה, אודליה לימדה אותנו את העקרונות הבסיסיים של העבודה עם בצק סוכר, היא למדה אותנו לפסל דמויות יושבות וכולנו יצאנו מהסדנא עם עוגה מקסימה.

בתחילת דרכי העוגות היו חמודות מאוד אבל ככל שעבר הזמן השתפרתי מאוד. הנה לפניכם תמצית הדרך שלי בעולם המתוק הזה - פיסול בבצק סוכר:

העוגה הראשונה שלי שהכנתי בסדנת פיסול בסיסי אצל אודליה